טראומה ואובדן בקרב ילדים

1. כיצד מסבירים לילד מעשי זוועות שבוצעו ואין לנו שליטה עליהם?

שאלה באמת קשה. גם אנו כמבוגרים מתקשים להבין מעשי זוועות, דוגמת ה .7/10 אנו מתקשים לתפוס וממאנים להאמין שישנו בעולם רוע כה עמוק. אך למרבה הצער והזוועה, אירועי ה 7/10 מעמיד ים אותנו אל מול מציאות מאיימת שבה אירועים בלתי נתפסים מתרחשים למעשה. מאחר וילדים חשופים לאמצעי התקשורת, חשוב מאוד להסביר להם בהקדם את שאירע, במטרה למנוע מהם חשיפה לא מבוקרת למאורע ובלי הכנה מוקדמת.

חשוב להתאים את מידת הפירוט לגיל הילד. למשל, כדאי לא להראות לילדים צעירים תמונות של הנרצחים, במטרה למזער את אחסון המאורע בזיכרונם בצורה צילומית, אשר זמינה עבורם ביתר קלות. חשוב לבחור את המלים שנעשה בהם שימוש, בהתאם לגיל הילד ורמת התפתחותו. למשל – לילדים בוגרים יותר ניתן להסביר דברים בצורה רחבה יותר. חשוב להסביר לילדים שמדובר ב אירוע חריג

מאוד ואנשים נורמטיביים דוגמת האנשים שהם מכירים לעולם לא יעשו מעשה כזה. והכי חשוב – לשוב ולהזכיר לילד שהוריו שומרים עליו ומנסים להגן עליו מכל רע.

2. כיצד מסייעים לילד שראה את הוריו נרצחים להתמודד עם הטראומה?

מידת החשיפה לאירוע טראומטי מהווה את אחד המרכיבים אשר משפיעים על השלכות האירוע על הפרט. ילד שראה את הוריו נרצחים חווה טראומה בצורה ראשונית וישירה ולפיכך חשוב שהסיוע יהיה מיידי. הגישה הטיפולית העממית המקובלת של 'לתת לזמן לעשות את שלו' איננה נכונה. טיפול מיידי וממוקד במשבר הינו יעיל לא רק בהתגברות על המשבר, אל גם בלמידה של דרכי התמודדות סתגלניות לעתיד. חשוב מאוד שילד כזה יהיה בסביבה מוכרת, תומכת ומכילה וחשוב שייפגש עם איש מקצוע בהקדם האפשרי. אמונה עממית נוספת היא לא לדבר על האירוע, מחשש ששיחה כזו תגביר את הטראומה ואף תעורר דברים חדשים. לא נכון! חשוב לדבר על הטרגדיה שהתרחשה וחשוב מאוד לאפשר לילד לפרוק את שעל לבו בכל הזדמנות בה יחוש צורך בכך.

עוד חשוב להראות לילד מה המבוגר מרגיש. יש המאמינים שאם יפגי נו חולשה או רגישות מול הילד, זה עלול להחליש אותו עוד יותר. נהפוך הוא! ילד שיראה כי גם המבוגר שלידו נמצא במצוקה ומסוגל להפגין רגשות של כאב, צער וסבל, ילמד שתחושותיו הן לגיטימיות ואף מצופות והן אינן מפרקות ומאיימות על הסובבים אותו. כך יחוש הילד שהוא נמצא בסביבה בטוחה, מכילה ומגנה. חשוב לשוחח עם הילד על רגשותיו ומחשבותיו ולתת להם לגיטימציה, כדי שהילד יחוש מספיק בטוח להמשיך ולעשות זאת ולא יישאר לבדו עם רגשות ומחשבות שעלולים להיות מציפים ומאיימים מדי עבורו.

3. האם הטיפול כולל גם טיפול תרופתי?

לעתים יש צורך בסיוע תרופתי, לפחות באופן זמני. כל אחד מאיתנו יגיב אחרת לאירוע טראומטי זהה. ההקשר הסביבתי בו כל אחד מתפתח, כמו גם התורשה, משפיעים על החוסן הפנימי ועל משאבי ההתמודדות אשר זמינים לכל אחד מאיתנו בכל רגע נתון. לפיכך, יהיו מבוגרים ויהיו ילדים אשר יזדקקו לסיוע תרופתי, לפחות בתקופה הראשונה לאחר המשבר, למטרת הירגעות, הפחתת חרדה ומתח

והתחזקות.

4. האם ילדים כאלה עשויים לפתח פחדים, חרדות והפרעות נפשיות בהמשך

חייהם ואם כן, כיצד ניתן למזער את הנזקים העתידיים הצפויים? למרבה הצער, התשובה היא חיובית. ילדים אשר נחשפים לאירוע טראומטי בתחילת חייהם, עשויים להישאר עם החוויה הטראומטית זמן רב לאחר מכן. תהליכים פסיכולוגיים שונים של עיבוד מידע מתרחשים בקרב ילדים הנחשפים לאירוע טראומטי ויחד עם השפעות התורשה והסביבה בכל הנוגע לדרכי התמודדות, יגיבו באופן השונה זה מזה. חלקם אכן יישאו את החוויה הטראומטית עמם עוד שנים רבות ומצבם עלול להידרדר. על מנת לנסות ולמזער את הנזקים העתידיים הצפויים, חשובה התערבות ראשונית במשבר עד כמה שניתן בסמוך לו. לאחר מכן, חשוב שהילד יהיה בהשגחה ויקבל טיפול פסיכולוגי שיאפשר לו לעבד את החוויה הטראומטית ולמצוא בתוכו את הכוחות להתמודד עימה ולהשתקם.

5. כיצד מסבירים לילד על מות אדם קרוב או אפילו חיית מחמד?

ילדים מתקשים לתפוס את המושג 'מוות', את חוויית החידלון הקיומי. זהו מושג מופשט עבורם וקשה להבנה. כמובן שעם הגיל, היכולת להבין מושגים מופשטים מתפתחת ואז ניתן להסביר לילד את סיבת המוות. בכל מקרה, חשוב לא להסתיר את הסופיות של מה שאירע לאותו אדם קרוב או לחיית המחמד ולא לפתח ציפיות בקרב הילד שאולי בעתיד הוא יחזור. לילדים צעירים אפשר להסביר כי האדם או

חיית המחמד שנפטרו היו מאוד חולים/מבוגרים ועלו לגן עדן שנמצא בשמיים. סביר להניח שילד ישאל שאלות בניסיון להבין את משמעות המושגים הללו וחשוב לספק לו תשובות עד כמה שיותר ברורות ולא עמומות. למשל, חשוב להסביר כי גן העדן נמצא בשמיים ואין לנו דרך להגיע לשם. והחשוב ביותר - לגלות אמפתיה לכאבו של הילד ולהשתתף בצערו.