מגדר ושוויון בין המינים

ההתמודדות עם נושא המגדר הינה מורכבת. ישנו דיון מתמשך בשדה המחקרי בשאלה מרכזית: הבדלים בין המינים – נרכש או מולד? ישנם מחקרים המדגישים את ההיבטים הביולוגיים-גנטיים המשפיעים על תפקוד הנשים לעומת הגברים.

מחקרים אחרים מדגישים את הגורמים הסביבתיים, החברתיים והתרבותיים כמשפיעים על התפתחותם ותפקודם של שני המינים. אין ספק כי סביבות חיים שונות, כמו – הבית והמשפחה, גן הילדים ובית הספר, תקשורת, פרסומות ועוד, הינם סוכני סוציאליזציה משמעותיים בעיצוב תפיסות ודפוסי חשיבה מגדריים.

חשיבה סטריאוטיפית הינה תבנית חשיבה נוקשה וכוללנית, המייחסת לגבר או לאישה אפיונים, תכונות אישיות והתנהגויות טיפוסיות בשל מינם הביולוגי, מבלי לבחון אותם מול מציאות פרטית כלשהי. בגלל תפיסות סטריאוטיפיות, בני אדם נוטים לשייך לבני שני המינים תכונות ותפקידים המאפיינים את קבוצת הגברים לעומת אלה המאפיינים את קבוצת הנשים.

מבלי להתכוון לכך, מערכת החינוך מהווה סוכן חברות המנציח סטריאוטיפים כאלה. ההיסטוריה מלמדת כי אישיותנו מתעצבת, בין היתר, על סמך התכנים אליהם אנו נחשפים ועל סמך הסטריאוטיפים עליהם אנחנו גדלים, למשל – מקצוע שנחשב נשי לעומת גברי, תכונות אשר נחשבות לנשיות/גבריות.

אנחנו מגיעים עם 'תרמיל ניסיון' אשר מושפע מהיסטוריה, תרבות, ערכים, עמדות, פילוסופיה, דת, תקוות, חלומות, מין, יכולות, מיומנויות, ידע, חינוך, אמונות וניסיון חיים. מרכיבים אלה משפיעים על התפתחות אישיותנו.

לאורך שנים רבות מערכת החינוך והתרבות בישראל ובעולם הדגישו ונתנו מקום מרכזי יותר לדמויות גבריות על פני דמויות נשיות. נוצרו סטריאוטיפים נוקשים לגבי דמות האישה ותפקידיה לעומת דמות הגבר ותפקידיו. תפיסות אלה השתרשו במערכת החינוך ובספרות ובמשך שנים רבות לא ניכר שינוי מגמה כלשהו. עם זאת, בעשורים האחרונים אנו עדים לרוח ות של שינוי בכל הנוגע לתפיסה מגדרית. קשה מאוד לשנות תפיסות מושרשות, אך משרד החינוך מתייחס אל הנושא ברצינות.

החינוך לשוויון מגדרי בישראל הוגדר כהוראה מחייבת בחוזר מנכ"ל תשס"ג ( 2002). משרד החינוך קבע כי "שוויון הזדמנויות בחינוך לשני המינים משמעו יצירת סביבה חינוכית-תרבותית ואקלים חינוכי, המבטיחים, לא רק ברמת ההצהרה, אלא גם

בפועל, נגישות שווה להתנסויות חינוכיות מגוונות ועידוד וקידום תלמידים ותלמידות על פי הכישורים, המיומנויות וההתאמה האישית, באופן ענייני ולא סטריאוטיפי. תפיסה שוויונית אמיתית, שיש לה גם ביטויים התנהגותיים ולא ביטויים הצהרתיים בלבד, מחייבת את המחנכים ואת מכשירי המורים לפיתוח

הפוטנציאל האישי של כל תלמיד ותלמידה, להקפדה על מתן תגמולים על פי מדדים ענייניים ולהדרכת התלמידים והתלמידות לבדיקת אופציות מגוונות בהשכלה, ברכישת מקצוע וקריירה וכל זאת מתוך גישה המנותקת מציפיות לא רלוונטיות.

חינוך לשוויון הזדמנויות משמעו מחוייבות לשיפור הדימוי העצמי של התלמידים והעוסקים בחינוך ומטרתו לאפשר הזדמנויות שוות למימוש עצמי בהווה כתשתית לרווחה אישית וחברתית ולהישגים אישיים התואמים את היכולת ואת השאיפות של התלמידות והתלמידים בבגרותם".

הצורך בהוראה מחייבת זו עלה מתוך ההכרה כי במוסדות החינוך מתקיימות כמה זירות של מגדר: תכניות הלימודים, סדרי ארגון, תכנים נלמדים, עיסוק במיניות וההרכב המגדרי של העובדים במערכת ויחסי הסמכות בה. תצפיות הראו כי מורים נוטים להפגין יחס שונה כלפי בנים וכלפי בנות בכיתה, אשר

בא לידי ביטוי בכמה מישורים: למשל, הקצאת זמן שונה לבנים ולבנות, ניהול שונה של דיאלוג, למשל – שימוש בביטויים רגישים וסלחניים יותר כלפי בנות ובשפה מעודדת ומדרבנת יותר כלפי בנים, מתן פידבק שונה ועוד. בארץ ובמדינות אחרות נמצא כי יותר בנים לומדים במגמות ריאליות ובנות לומדות במגמות הרוח ו החברה.

גם בספרי הלימוד נמצאו הטיות שונות: פערים בין שיעור ההופעה של דמויות גברים לבין שיעור ההופעה של דמויות נשים; ייצוגיות סטריאוטיפית של נשים וגברים ועוד.

בשנים האחרונות פועל משרד החינוך, באמצעות היחידה למגדר ולשוויון בין המינים, להטמעת עקרונות השוויון המגדרי בבתי הספר ובשאיפה לטפח בהם סביבה לימודית שוויונית, המשדרת מסרים שוויוניים, מטפחת ערכים הומניסטיים נטולי סטריאוטיפים מגדריים. לשם כך הוגדרו עקרונות פעולה הנדרשים ליישום בהיבטים שונים של חיי בית הספר – בתרבות הארגונית ובחזון הפדגוגי.

חוזר מנכ"ל תשס"ג מציג מתווה לתכנית עבודה בית ספרית על פי כמה פרמטרים:

יעדים:

• קידום שוויון הזדמנויות ושחרור מתפיסות סטריאוטיפיות מגבילות של שני המינים.

• העצמת בנות ובנים במערכת החינוך על ידי הרחבת רפרטואר ההתנהגויות החברתיות והלימודיות של כל אחד מבני שני המינים.

• העצמת מנהיגות חינוכית בקרב מנהלות ומנהלים, מחנכות ומחנכים כמשפיעים וכמובילי שינוי של תפיסות ערכיות בקהילה ובחברה.

• פיתוח ושימוש בתכני לימודים וחומרים המחנכים לשוויון מגדרי ולעיצוב תפיסת עולם ותרבות שוויוניים.

משרד החינוך אף התווה דרכי פעולה להשגת מטרות אלה:

• המוסד החינוכי יפתח תרבות המקיימת שיח מגדרי רציף, המכוון לצמצום פערים בין שני המינים, תוך טיפוח כישורים, יכולת ותחומי עניין.

• המוסד החינוכי יקדם שוויון הזדמנויות לשני המינים בתוך אקלים של כבוד וצמיחה ובתנאים שוויוניים בכל תחומי החיים.

• המוסד החינוכי ייתן הזדמנות שווה לשני המינים בצריכת משאבים רוחניים וחומריים.

• המוסד החינוכי יחתור ליצירת אקלים חברתי וסביבה המקדמת רווחה נפשית ותחושת ביטחון על רקע מגדרי.

• המוסד החינוכי יפעל להעצמת הצוות החינוכי ולחיזוק הדימוי וההערכה העצמיים של הלומדות, הלומדים, מורות ומורים.

• השוויון המגדרי יטופל בשני ממדים – ממד הידע על המגדר: תפיסת השוויון המגדרי כנושא ללמידה ולמחקר, כחלק מהדיסציפלינה של לימודי החברה והרוח. ממד ההתנהגות: תפיסת השוויון המגדרי כיעד תרבותי-חברתי, כאורח חיים שמשמעו לחיות את השוויון המגדרי.

תהליכי הוראה-למידה:

• המוסד החינוכי יפעיל דרכי למידה-הוראה-הערכה המאפשרות שוויון הזדמנויות ומתאימות לסגנונות למידה, לצרכים ולתחומי עניין של בנות ובנים.

• המוסד החינוכי יבחן בחינה ביקורתית את חומרי הלמידה הקיימים ואירועי אקטואליה הרלוונטיים לנושא המגדר.

• צוות המוסד החינוכי יפתח יחידות הוראה המכוונות להתבוננות ממוקדת בסוגיות מגדריות.

• המוסד החינוכי יתייחס באופן שוויוני לשני המינים בשפה הדבורה ובשפה הכתובה.

משימות לביצוע על ידי מוסדות החינוך:

• כתיבת מסמכים רשמיים, חוברות, ספרים, עבודות ומבחנים נטולי סטריאוטיפים מגדריים, שהרי השפה מעצבת את התודעה ואת התרבות ומעבירה מסרים גלויים וסמויים. לשם כך רכזים פדגוגיים ורכזי מקצועות יבחנו אם חומרי הלמידה ותכני הלמידה עומדים בקריטריונים של שוויוניות והם נעדרי עמדות סטריאוטיפיות מגדריות ואחרות. צוות המורים ידאג שהמבחנים והטקסטים הנלמדים יהיו נטולי סטריאוטיפים מגדריים.

• הכנסת שינויים בתכניות ההוראה במתמטיקה ומדעים, המאפשרים את קידומן של בנות במקצועות אלה.

• הכנסת שינויים בתכנית הלימודים במדעי החברה והרוח, אשר ידגישו את תרומתן של נשים בכל אחד מן התחומים מחד, ויעלו את מעמדם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים מאידך.

• הקדשת זמן מיוחד להתייחסות ממוקדת לשוויון הזדמנויות בחינוך לבני שני המינים.

• שיתוף ההורים והקהילה בפרויקטים ייחודיים במוסד החינוכי וביישוב.

דרכי הוראה-למידה:

• ניהול שיעורים מתוך מודעות מגדרית – המורים יקדישו תשומת לב לדרך התנהלותם בכיתה, על מנת שלא תהיה מוטה מגדרית. הם יגלו רגישות לדרכי השיח בכיתה ולהעברת משוב לתלמידים, תוך הקצאת זמן שוויונית לבנות ולבנים.

• הימנעות מאבחנה בין המינים לצורך מילוי המשימה על חלקיה השונים, והכללה מכוונת של מטלות המאתרות שימוש בסטריאוטיפים מגדריים בחברה – מקורם, ביטוייהם, השלכותיהם ומשמעותם. כמו כן הכללה של פעילויות לפיתוח רגישות ומודעות לייצוגם או לאי ייצוגם של בני שני המינים בכל סוגי מקורות המידע.

• טיפוח סביבות למידה המשקפות שוויון בין המינים – עיצוב סביבות הלמידה (מסדרונות, חצר, חדרי כיתות, ספרייה וכו') יהיה מעוגן בתפיסה שוויונית, והטקסטים המילוליים והחזותיים יציגו בנים ובנות מתוך ראייה שוויונית.

• קיום מסגרות שונות שבהן יתאפשר דיון מעמיק ורלוונטי לחיי התלמידים בסוגיות מגדריות, כגון דיונים לפיתוח מודעות להבניות חברתיות המשעתקות חלוקת תפקידים "מסורתית" בין בנות ובנים וסטריאוטיפים מגדריים.

• תקשורת – שימוש בשפה המקדמת שוויון מגדרי: סטריאוטיפים מגדריים ותפיסות פטריארכליות משתקפים בלשון ומחזקים הבניות חברתיות מוטות מגדרית. צורת הזכר נתפסת לעיתים כצורה בסיסית ממנה נגזרות שאר הצורות, "ברירת מחדל" לשונית. לפיכך, בית הספר מחויב במודעות לשימוש המוטה בשפה המופנית לבנים ולבנות. יש להקפיד על ניסוחים שוויוניים במסמכים, תכנים לימודיים, חוזרים, תקנון, עיתון בית הספר, פלקטים ולוחות מודעות. מומלץ להשתמש בלשון רבים הפונה לנשים וגברים כאחד.

לסיכום:

אין ספק כי השפה שלנו, התרבות, הערכים והנורמות הופכים אותנו למי שאנחנו ומשפיעים על תפיסותינו לגבי עצמנו ולגבי הזולת. כאשר קיימת העדפה לאחד המינים, בין אם בצורה גלויה או סמויה, המסר עובר באופן ברור ואנו מושפעים ממנו.

כיום נושא המגדר נלמד בבתי ספר ובאוניברסיטאות, קיימים מחקרים רבים העוסקים בשוויון בין המינים וישנה רגישות רבה לנושא זה, אשר ללא ספק תוביל לתחושה חיובית יותר בקרב בנות ונשים, להעצמה נשית ולגיבוש זהות עצמית חזקה ובטוחה יותר לעומת העבר.