הילדים מתבגרים וההורים חרדים

גיל ההתבגרות של ילדינו הינו תקופה מורכבת, אך גם מרגשת. זוהי תקופה שבה

הילדים עוברים תהליכים שונים:

1. הם מתפתחים מבחינה פיזיולוגית.

2. חשיבתם משתנה והופכת להיות מורכבת יותר, מה שמאפשר להם לחשוב בצורה מופשטת יותר.

3. מופעלים עליהם יותר לחצים במסגרת הלימודית.

4. מוקד העניין שלהם עובר מהבית אל הסביבה החברתית.

כתוצאה מכל אלה, הילדים נדרשים להסתגל למצבים חדשים, ללמוד להכיר את עצמם מחדש, ללמוד להתבונן על הסביבה בה הם חיים מנקודת מבט מורכבת יותר ולפתח דרכי התמודדות בשלות יותר במצבים שונים. אך לא רק הילדים נדרשים לעבור שינויים כה מורכבים. גם ההורים נדרשים להתאים את עצמם למציאות החדשה ולסגל דרכי התנהלות חדשות מול ילדיהם. הורים אשר לא ישכילו לעשות

את המעבר הזה, יגרמו להתפתחותו של מתח מיותר במסגרת המשפחתית, אשר יפגום בהתפתחות הילד וייצור ריחוק לא רצוי בינו לבין הוריו.

הסתגלות למציאות חיים חדשה אינה דבר של מה בכך ועלולה לעורר מתח רב וחרדות בקרב ההורים. הורים רבים יחושו בלבול ולא ידעו כיצד לנהוג במצבים שונים בהם ייתקלו מול ילדיהם.

להלן דוגמאות למצבים שונים בהם עשויים הורים להיתקל מול ילדיהם המתבגרים וטיפים להתמודדות יעילה:

1. ילדכם מעוניין לשהות במחיצת חבריו עד שעה מאוחרת ומסביר שכל חבריו קיבלו אישור לכך.

זהו נושא שכיח שכמעט בכל בית דנים בו בגיל ההתבגרות. זה הזמן לשוחח עם הילד ולהסביר לו שאתם מכירים בעובדה שהוא כבר לא ילד קטן ואכן זכותו לחזור בשעה מאוחרת ממה שהיה נהוג קודם לכן. עם זאת, עליו להבין שחשוב לשמור על מסגרת כלשהי ולכן כדאי לחשוב ביחד על שעת החזרה החדשה של הילד הביתה ולהגיע להסכם שיהיה מקובל, הן על ההורים והן על הילד. סביר להניח שילדכם ירצה להשיג את המקסימום בהסכם כזה ויבקש לחזור בשעה כה מאוחרת שלא תהיה מקובלת עליכם בעליל.

חשוב לזכור שילדכם מסוגל כעת לחשיבה מורכבת יותר ויקיים משא ומתן מתיש עמכם. עליכם לשמור על קור רוח ולהתעקש על השעה שנראית לכם סבירה. ושוב, אל תשכחו שעל מנת שילדכם יקבל את ההסכם, עליכם לגלות גמישות מחשבתית ולפעול מתוך הבנה אמיתית שאכן אין לכם ברירה אלא לאפשר

לילד שעת חזרה מאוחרת יותר. למשל – אם ילדכם לוחץ לכיוון חזרה ב 04:00 לפנות בוקר, תוכלו להתעקש עמו על חזרה ב .02:30 תהיו חייבים לגלות אסרטיביות מצד אחד ואמפתיה לרצונו של ילדכם מצד שני.

חשוב שהוא ירגיש שאכפת לכם ממנו ומרצונותיו, כדי שיוכל לקבל את דרישתכם

לשעת חזרה מוקדמת מזו שהוא תכנן.

2. ילדכם נפגש עם חבריו, השעה כבר מאוחרת ואתם יושבים בבית, מתקשים להירדם, הלב דופק בחוזקה ואתם מתחילים לדמיין את הנורא מכל. מה עושים?

כדאי להסביר לילד שאתם מבינים שהוא כבר גדול, אך במקביל אתם מבקשים ממנו להבין שאתם דואגים לו וחשוב לכם לדעת שהוא בסדר. לכן כדאי לסכם עם ילדכם טרם יציאתו מן הבית שאתם תתקשרו אליו וכי עליו להיות זמין בטלפון ולענות. חשוב לכם ההורים לא להגזים בשיחות טלפון

מסוג זה, על מנת שלא ליצור אנטגוניזם בקרב ילדכם. בינתיים, בבית, תוכלו לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות כלשהי שתסיח את דעתכם מן הדאגה לילדכם. כאנשים מבוגרים, עליכם להשכיל לשלוט בחרדה המציפה ולא להעבירה לילד שלכם.

3. ילדכם מעוניין לצאת לבלות עם חבריו באמצע השבוע, כשיום לימודים מצפה לו למחרת. מה עושים?

גם כאן חשוב להגיע עם ילדכם להסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים. ראשית, כדאי לחשוב על הימים בשבוע בהם יוכל ילדכם לצאת. שנית, כדאי לחשוב על שעת חזרה, שתהיה גמישה יחסית לעבר, אך גם כזו שתאפשר לו לישון מספיק שעות כך שיקום רענן לבית הספר. חשוב לשתף את הילד בהתלבטויותיכם כדי שיבין שאתם חושבים על טובתו ועתידו ולא פועלים מתוך נוקשות ואטימות.

4. ילדכם חוזר מבילוי עם חבריו, כשריח של סיגריות או אלכוהול נודף ממנו. מה עושים?

הורים יקרים, חשוב שתדעו כי ילדיכם נחשפים לסיגריות ואלכוהול!! גם אם הם מצהירים אחרת, מרבית המתבגרים יתנסו בעישון ובשתיית אלכוהול. חשוב שההורים לא ייכנסו לפאניקה. עדיף לשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם הילד מאשר להיכנס ללחץ, לכעוס עליו ולהגיע למצב שבו הילד יסרב לשוחח עמכם ולשתף אתכם. כאשר ישנה תקשורת חיובית בין ההורים לילד, תוכלו להסביר לו את עמדותיכם בנוגע לעישון ושתיית אלכוהול, את חששותיכם מהתנסותו ואת ציפיותיכם ממנו. למרבה הצער, יותר מזה לא

תוכלו לעשות! גם אם תאסרו עליו לעשן או לשתות אלכוהול, הוא יעשה ככל העולה על רוחו כשאינו בקרבתכם. לכן עדיף להגיע אליו ממקום של פתיחות, בתקווה שיכבד את עמדותיכם ורצונותיכם.

5. בתכם המתבגרת מסתגרת בחדרה עם חבר שלה. מה הם עושים שם? ומה אתם ההורים עושים בנדון?

6. 
   

חשוב שלא תפגעו בכבודה של בתכם ובזכותה לפרטיות בחדרה. מגיע גיל שבו אינכם יכולים למנוע ממנה לסגור את דלת חדרה. עליכם להבין שבשלב מסויים תקיים בתכם יחסי מין עם החבר ועדיף ששלב זה יגיע לאחר שיחה כנה ופתוחה בינה לביניכם (לפחות עם האם), הכנה לקראת המעשה, הסבר

וטיפול באמצעי הגנה מתאימים. אם תכעסו עליה בצורה מוגזמת, היא עלולה להסתגר ולעשות מה שברצונה לעשות מבלי שתדעו על כך.

הורים, שימו לב שבגיל הזה אין מנוס מלקיים שיחות קבועות עם ילדיכם ולהגיע להסכמים שיהיו מקובלים, הן עליכם והן על ילדיכם. זהו גיל שבו כבר לא תוכלו לקבוע עבור הילד מבלי שתהיה לו אפשרות להביע את דעותיו. השליטה הטוטאלית על חייו של ילדכם יוצאת מידיכם ועוברת יותר ויותר אל הילד. חשוב מאוד להקשיב לילדכם ולתת לו תחושה שאכפת לכם ממה שחושב וממה שמרגיש. חשוב להתייחס לדבריו ולא לשלול. מצד שני, חשוב שילדכם יחוש שיש לו הורים אסרטיביים, בעלי

דעות ועמדות שעליו לכבד. אך – כדי שיכבד אתכם עליו להרגיש שאתם מכבדים אותו! אין זה אומר שאתם חייבים לקבל כל דרישה שלו. נהפוך הוא. כחלק מהתבגרותו, עליו ללמוד להתמודד עם תסכולים, לשלוט בכעסים ולקבל את סמכותכם. אך כאמור – חשוב שילדכם ירגיש שמקשיבים לו, גם אם לא מסכימים עמו.

ישנם הורים שיהיה להם קל ליישם את הנאמר לעיל ואולי אפילו פועלים כך כדבר שבשגרה. לאותם הורים אשר מתקשים לעשות את המעבר המחשבתי לקראת הבנה כי ילדם משתנה לנגד עיניהם ועליהם להתאים את התנהגותם להתבגרותו, מומלץ מאוד לפנות להדרכת הורים.